יעקב ראובני,פרופ'
יעקב ראובני, פרופ'
מרצה,חוקר והוגה דיעות בתחום חברה פיתוח כלכלי חברתי ובניית מוסדות
סיים לימודים בבי'ס יסודי יהלום נו' 16 ביולי 1932 בליטא.בארץ משנת 1945
שירות צבאי- בגדנ'ע ובחטיבת ירושלים.. ובגימנסיה 'אוהל שם' ברמת גן.
למד בביה'ס למשפט וכלכלה וסיים 1956 המשיך לקראת תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ת'א וסיים 1960. כן סיים תכנית תעודה במינהל ציבורי באוניברסיטה העברית. תאר ד'ר לפילוסופיה אוניברסיטת פיטסבורג ארה'ב 1966.
מאז 1955 עבד בנציבות שירות המדינה ומשלהי שנות הששים הרצה באוניברסיטת תל אביב ובר אילן חלקית. משנת 1970 במשרת הוראה אקדמית מלאה בבר אילן.
דיעות עיקריות: ישראל הגיעה לעצמאות כשהיא מצויידת בנתונים טובים לממשל מתקדם: יצירתיות מוסדית בתקופת היישוב,מינהל קולוניאלי בריטי מתקדם(דומה בחלקו לדומיניונים ולא למושבות כתר),המשך הזיקה למשפט האנגלי ומשק תעשייתי למחצה. עם זאת לא היה מעבר חלק מתקופת המנדאט למדינה בתחום המישפט המינהלי.אחד הביטויים לכך היה תרגום מילולי של חקיקה מנדטורית ללא התחשבות בשינויי קונטקסט. בעיה בולטת לכך היא מעמד היועץ המשפטי לממשלה(בממשלת המנדאט לא היה שר משפטים כבישראל).דוגמה נוספת - התקנות הקולוניאליות הבריטיות שהיו בנות תוקף בארץ אך לא היו חלק ממערכת המשפט הא'י ואלה כללו הוראות חשובות בתחום המשפט המינהלי. מאחר ותקנות אלו לא היו חלק מהמשפט הארץ ישראלי הן לא הועברו לספר החוקים הישראלי במסגרת סעיף11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט תש'ח.בינתיים התגבשו נוהלים שסתרו במידה רבה הוראות אלו.בין השאר נחתם בשנת 1949 חוזה 'זמני' בין הממשלה ועובדיה,דבר שסימן מעבר ליחסים חוזיים בין הממשלה ועובדיה ולא היה אפשרי בתקופת המנדאט.ניסיונות לחוקק חוק שירות מדינה מקיף בראשית שנות החמשים לא עברו בכנסת.רק משלהי שנות החמשים החל מפעל חקיקתי. לאור התגבשות פרקטיקות חדשות היתה לחקיקה זו השפעה מעטה. זה היה ביטוי לתופעה רחבה יותר - דואליזם מוסדי(התופעה ידועה גם במונחים אחרים) בצורה של קיום בצותא של מסגרות פורמאליות של מודרניות מערבית ומאפיינים של חברת מעבר במישור הבלתי פורמאלי. התופעה קיימת בצורות שונות בחברות חדשות(בתולדות הארץ היא ידועה משלהי תקופת השלטון העותומני) ומימדיה בישראל אינם חריפים אך סכנתם בצידם. הם מאפשרים לפונקציונר הציבורי לבחור בין נורמות פורמאליות ובלתי פורמאליות דבר המקנה לו עצמה רבה פותח פתח לשחיתות ומאפשר התחמקות יעילה ממנגנוני ביקורת.התופעה מתקשרת בחולשת מערכת המשפט ובהתפתחות מערכות מקבילות,בפרט בתחום האכיפה. לתופעה זו סיבות רבות,בעיקרן, סוציו תרבותיות.משמע אין ההתפתחות זו שרירותית אלא היא חלק מה'אקולוגיה של הממשל' הישראלי.בין הגורמים המשפיעים – חולשת המרכיב של משפט ציבורי במסורת המשפטית היהודית.התופעה היא פאתולוגית בבניה מוסדית והיא קשה לשינוי משום שמתגבשים אינטרסים חזקים להתמדתה. מכאן נוצרת דילמה: האם לראות את הסביבה ככובלת מודרניזציה(עיקרון שלטון החוק,תקינות מינהלית,מקצועיות והשגיות בשירות הציבורי) ולהסתגל לעובדה זו או שיש לחתור למודרניזציה ולו גם במישור הפורמאלי גם אם זו אינה מאפשרת ביצוע מלא ויוצרת כפילויות מזיקות.לדעת הכותב יש להמנע משני הקצוות .
מצד אחד חשוב להזהר מדטרמיניזם חברתי תרבותי ומאידך גיסא אין להתעלם מאותן השפעות תרבותיות חברתיות. .חשוב הוא לחתור למקוריות מוסדית תוך חיזוק היבטים מודרניים תוך התאמה לתרבות המקומית.קימת הצדקה לגניזה עבר של הצעות לא ריאליות למודרניזציה דוגמת המלצות ועדת קוברסקי(דרור)1989 וועדת זוסמן או ועדת זנבר לעניני השלטון המקומי 1981 אך נדרשת אסטראטגיה אשר תשלב שאיפה לקידמה בצד התחשבות במעצורים סוציו תרבותיים. במסגרתהשקפה זו ביקר את עיקרי הרפורמות החוקתיות משנות התשעים שלדעתו מחריפות בעיקרן את הבעיה. בין השאר הן מוליכות לפוליטיזציה של בית המשפט העליון בנוסח ארה'ב(שופטים 'ליבראליים' שופטים'קונסרוטיביים)' ולשימוש לרעה בהרחבת זכות עמידה בתחום המינויים הציבוריים,במגמה לפגוע במועמדים מטעמים פוליטיים.קיים צורך דחוף ברפורמה של המישפט המינהלי של ישראל במימדיו השונים.לא מן הנמנע במסגרת הרפורמה הדרושה, לאמץ אלמנטים של המשפט המינהלי בקונטיננט האירופי.ממפנה מעין זה מתחייבות השלכות מרובות בתחומים שונים שמעבר לתחום המשפט והמינהל.
